תמר אריאל נולדה ב-1989 במושב השיתופי הדתי משואות יצחק, השלישית מששת ילדיהם של ענת וחנן אריאל. 

אריאל למדה בבית הספר היסודי האזורי "שפיר" במרכז שפירא והמשיכה לאולפנה באבן שמואל. הייתה מדריכה בתנועת בני עקיבא במשואות יצחק. כמו רוב גדול של בנות הציונות הדתית באותה תקופה, בסיום לימודיה היא המשיכה לשנת שירות לאומי באולפנה, כמדריכה, ושנת שירות שנייה עשתה בקיבוץ עלומים, כקומונרית של בני עקיבא. בניגוד לאותו רוב, אחרי שנתיים של שירות לאומי החליטה להתגייס לצה"ל.

ב-2009 התקבלה אריאל לקורס טיס בחיל האוויר, ובתום השנה הראשונה צורפה למגמת טייסי קרב בקורס. בטיסת הסולו הראשונה שלה על מטוס האימונים T-6 טקסאן II, המכונה בחיל האוויר הישראלי "עפרוני", במהלך הנחיתה, נאלצה לנטוש בשל תקלה, נפצעה בגב ונזקקה לחצי שנה של התאוששות. עם החלמתה שבה לקורס הבא וצורפה למגמת נווטי קרב בקורס 165, כשבמקביל למדה לתואר ראשון בפוליטיקה וממשל.

בינואר 2013 סיימה את הקורס, "הנווטת הדתייה הראשונה בצבא" ופורצת דרך לבנות המגזר הדתי, כלשון עיתוני התקופה. בריאיון עיתונאי שנערך עימה אז, ופורסם בעילום שם ותמונה ופורסם בשנית באופן מלא רק לאחר מותה, סיפרה על הקורס ועל הקשיים המיוחדים והחוויות, כמו ליל הסדר שנאלצה לנהל בעצמה, וסיכמה: "לא באתי לקורס טיס כנושאת דגל הציונות הדתית או כמייצגת הנשים הדתיות באשר הן. זה קרה ככה, מטבע הדברים. חניכה בבית הספר לטיסה, שלובשת חצאית במדי הא' שלה. זה נראה מוזר בהתחלה. היו כאלה ששאלו מתוך עניין, סקרנות. שאלו על תפילות, על שמירת נגיעה, על צניעות, על שמירת שבת. אחר כך כבר מתרגלים. אפילו צוחקים על יתרונות החצאית, שלא צריך גומיות בנעליים. אבל בסך הכול, ביום-יום, הייתי עם מכנסיים של מדי ב' או עם סרבל, בדיוק כמו כולם".

הוצבה כנווטת בטייסת העמק והתפקיד המשמעותי ביותר שמילאה בה היה פיקוד על גף מודיעין וניווט, האחראי על הפקדת החומר לטיסה. הספיקה לשרת כנווטת בטייסת במשך כשנה, והשתתפה בשלושים ושלוש גיחות מבצעיות, אשר עשרים ואחת מהן נערכו במבצע "צוק איתן" ביולי-אוגוסט 2014, נגד החמאס ברצועת עזה. ההשתתפות כללה גיחות תקיפה לאורך כל המבצע, פיקוד על גף מודיעין וניווט, והשתתפות במאמץ המבצעי בבור של חיל האוויר. בתום המבצע נבחרה על ידי מפקד הטייסת כלוחמת המצטיינת של היחידה.

באוקטובר 2014 יצאה אריאל לחופשה וטסה עם חברים לטיול בנפאל. במהלך הטיול הקבוצה נקלעה לסופת שלגים קשה בהרי ההימלאיה והיא ושלושה מחבריה נספו. אחרי מותה הועלתה לדרגת סרן.

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now